המתנה של אתנה

אתנה היא אלת החוכמה, האמנות ותכסיסי המלחמה. פוסיידון הוא אל הים הסוער. אבל גם אלות ואלים צריכים לפעמים את ברכתם של בני האדם

אתם בוודאי מכירים את העיר המפורסמת קקרופיה. אולי אפילו ביקרתם בה באחת מהחופשות האחרונות שלכם, אכלתם בבתי הקפה היפים וביקרתם במבנים העתיקים הידועים שלה.

לא? לא שמעתם עליה מעולם?

כמובן שאתם מכירים אותה, רק בשם אחר.

כל האלים התפעלו מהעיר המקסימה קקרופיה. היא נבנתה בידי בני האדם לחוף הים והיו בה מבנים נהדרים, כיכרות, שדות ובתים. האנשים שגרו בה היו אוהבי עבודה וטובי שכל.

שני אלים רצו להיות הפטרונים – המגינים של העיר הנהדרת.

הראשון היה פוסיידון, אל הים. הוא היה טיפוס סוער ורב רושם. פוסיידון חשב שמכיוון שהעיר נמצאת לחוף הים, בוודאי שזהו תפקידו להיות מגן העיר. הוא רצה שתושביה יבנו לו מקדשים ויעריצו אותו, כיאה לאל החשוב שהיה.

השנייה היתה אתנה, אלת החוכמה. המגן שהחזיקה בידיה ישמור גם על העיר ועל אנשיה. חוכמתה תדריך אותם בכל אשר יפנו, אתנה היא גם אלת האמנות ותוכל לברך את העיר ביופי, ואם הם יאלצו להילחם, הרי שאתנה היא גם אלת תכסיסי המלחמה.

פוסיידון ואתנה רבו מי מביניהם יזכה להיות מגן העיר ופנו לזאוס. אבי האלים החליט שלא הוא, אלא תושבי העיר עצמם יבחרו את מי מהאלים הם מעדיפים, וכך היה.

אנחנו רגילים לסיפורים שבהם בני אדם מבקשים בקשות מהאלים. כמה מפליא לפגוש סיפור שבו האלים פונים אל בני האדם בבקשה. ולא רק זה, גם מתחרים ביניהם כדי לזכות בליבם.

יום בהיר אחד התאספו כל תושבי העיר קקרופיה יחד עם מלכם, על גבעת האקרופוליס. מולם עמדו שני המתחרים הכבירים על התואר מגן-העיר, אתנה ופוסיידון.

המלך סימן לתחילת התחרות והמתחרה הראשון, פוסיידון, צעד קדימה.

נשימתם של הצופים נעתקה למראה תלתלי זקנו שהתבדרו ברוח ונראו כמו גלי הים. הקלשון שבידיו הבהיק לאור השמש.

פוסיידון חיכה לדממה מוחלטת מהקהל הרב ואז הניף את הקלשון הענקי שבידו ובמכה אדירה היכה בסלע.

נהמת התפעלות ופחד עלתה מקהל האנשים כשסילון מים בקע מהגבעה והציף את המקום.

"אני השולט על המים מבטיח לכם שלעולם לא תדעו בצורת!" שאג פוסיידון.

זאת היתה הבטחה חשובה. בכל חורף חששו האנשים שלא יירד מספיק גשם. אם השדות ישארו יבשים, לא יהיה להם מה לאכול.

אבל אז שלחה ילדה צעירה את אצבעה וטבלה במים שזרמו אליה. היא שמה את האצבע בפיה וטעמה את המים.

"איכס!" צעקה, "המים מלוחים!"

אנשים ששמעו אותה אספו מן המים בכפות ידיהם ושתו מהם. אלה היו מי ים.

"איך מי ים יעזרו לשדות שלנו?" שאל חקלאי אחד.

"מים מלוחים לא מרווים את הצימאון," הסכימה איתו השכנה, "לא של צמחים ולא של בני אדם."

למרבה ההקלה, הזרם האדיר שכך והפסיק לזרום.

הגיע תורה של אתנה. האלה היפהפיה חיכתה שרעש המים ופטפוט האנשים ישקוט ואז פסעה קדימה. הינשוף, סמל לחוכמתה, שעמד על כתפיה רפרף בכנפיו. ביד אחת החזיקה מגן וביד השניה כידון. על ראשה היתה קסדה.

הקהל עצר את נשימתו וחיכה למתנתה של אתנה, היא בוודאי תהיה מרשימה לא פחות ואולי יותר ממתנתו של פוסיידון.

אבל אז אתנה כרעה על ברכיה. היא הניחה את המגן ואת הכידון לצידה ולהפתעת כולם החלה לחפור באדמה.

אלה חופרת באדמה כאחד האדם? כולם הביטו במחזה בפליאה, היו כאלה שגם באכזבה. איפה הפלא? איפה הדרמה?

ואז הזדקפה אתנה בתנועה מלאת חן, בדקה שהבור שחפרה אכן בגודל הרצוי, ושלפה מגלימתה זרע קטן, השליכה אותו אל הבור וכיסתה באדמה.

אתנה הרימה את ידיה ובו ברגע פרץ ועלה מן הזרע שתיל, שהפך במהירות לעץ שגזעו מפותל, עליו ירוקים-כסופים ועל הענפים נראו פירות קטנים וירוקים.

הקהל הביט במחזה שמולם. הם מעולם לא ראו עץ דומה לו. זה היה עץ הזית הראשון בעולם.

הינשוף המריא מכתפה של אתנה, נחת בין ענפי הזית וישב שם בשלווה.

"הזיתים," הסבירה אתנה, "למאכל ולשמן."

"הגזע יכול לשמש אתכם לבנייה ולחימום בחורף הקר,"

"וענף עץ הזית מסמל את השלום."

אלה הדברים שהבטיחה אתנה לעיר שתיקח אותה כמגינה: מזון ושמן, בנייה, חום ושלום.

האנשים החכמים של העיר פרצו במחיאות כפיים אל מול מתנתה הנדיבה של האלה. המלך הניד בראשו ובחר בו במקום באלה אתנה כמגינת העיר.

שמה של העיר הנהדרת השתנה מקקרופיה לאתונה ועץ הזית הפך להיות סמלה.

אנשי אתונה העריצו את האלה החכמה ובנו לה מקדשים רבים, אחד מהם הוא הפרתנון שניצב עד היום על גבעת האקרופוליס בעיר.

ואם ביקרתם באקרופוליס אשר בעיר אתונה, בטח גם ראיתם את עץ הזית שעומד במרכז הגבעה.

האתונאים מאמינים שזה עץ הזית הראשון שנתנה להם במתנה האלה אתנה. סמל לחוכמתה וגם לחוכמתם על שבחרו במתנה הנכונה.

עוד סיפורים לילדים >>>

סוס במתנה, הסוס הטרויאני >>>

מי מחזיק את השמיים, הרקולס ואטלס >>>

שלושה תפוחי זהב, סיפורה של אטאלנטה >>>

תינוק קטן וחצוף, סיפורו של הרמס >>>

מגע הזהב של מידאס >>>

הצצה אחת קטנה, על תיבת פנדורה >>>