לא תמיד היו האלים האולימפיים שליטי העולם. לפניהם היו הטיטאנים. אבל האולימפיים החליטו להילחם בהם על השלטון, וניצחו.
אחד מהטיטאנים היה אטלס הגיבור ומכיוון שהפסיד במלחמה קיבל עונש מיוחד שראוי לגיבורים: אטלס היה צריך לעמוד בקצה המערבי של העולם ולהחזיק את השמיים על כתפיו.
זו היתה משימה כבדה גם לטיטאן כמו אטלס.
בינתיים, בקצה אחר של העולם, חי גיבור אחר וגם הוא קיבל עונש. זה היה חצי אל ששמו הרקולס. בנם של האל זאוס ושל בת התמותה אלקמנה.
הרקולס היה צריך לעמוד ב-12 משימות בלתי אפשריות של גבורה עילאית. אחת מהמשימות היתה לגנוב תפוחים מהגן של הרה, מלכת האלים.
הוא נקרא גן האושר אשר בקצה העולם. זה היה גן יפהפה, מעל לכל דמיון. צמחו שם הפרחים היפים ביותר ועל העצים גדלו הפירות הטעימים והפלאיים ביותר בעולם ומחוצה לו. ובין הפירות היו גם תפוחי זהב שהעניקו חיי נצח לכל מי שטעם מהם.
גן מופלא שכזה משך אליו גנבים רבים, לכן הרה הציבה עליו שומרים: שלוש נימפות בשם הספרידות ואם זה לא מספיק, גם את לאדון – דרקון בעל מאה ראשים שלא נרדם לעולם.
אבל לפני שיתמודד מול שומרי הגן, הרקולס היה צריך למצוא אותו וזה היה בכלל לא פשוט. בחיפושיו הגיע הרקולס לקצה המערבי של העולם, ואת מי הוא פגש שם עם השמיים על כתפיו? נכון, את הטיטאן אטלס.
הרקולס ואטלס נפגשים. פעמיים
אף אחד לא היה בפגישה חוץ משני הגיבורים, אבל בכל זאת אפשר לנחש מה קרה בדיוק כשהרקולס הגיע לקצה העולם.
"שלום, מי אתה ומה אתה עושה כאן?" שאל הרקולס. הוא היה אמיץ ובטוח בעצמו, אבל גם פזיז ויהיר.
"מי אני?" הרים אטלס את עיניו בבוז, "מי אתה?"
"אני הגיבור הרקולס!"
"ואני הטיטאן אטלס, הייתי גיבור עוד לפני שנולדת."
"ומה אתה מחזיק על כתפיך, הטיטאן אטלס?" שאל הרקולס.
"את השמיים אני מחזיק על כתפיי. עבודה קשה, אבל מישהו צריך לעשות אותה," ענה אטלס.
הוא לא התרשם במיוחד מהרקולס אבל לעיתים נדירות הגיע מישהו עד קצה העולם והוא שמח על ההזדמנות לדבר.
"ואיך הגעת לכאן, גיבור צעיר?" התעניין אטלס.
הרקולס שמח מאוד לספר את עלילות הגבורה שלו. הוא התחיל לפרט על כל המשימות שהיה צריך לבצע.
"כבר הרגתי את מפלצת ההידרה עם תשעת הראשים שלה, וגם גנבתי את החגורה של מלכת האמזונות…" הרקולס היה ממשיך אם אטלס לא היה עוצר אותו באמצע.
"אבל מה אתה עושה בקצה העולם?" שאל הטיטאן.
"אני מחפש את גן האושר של הרה," ענה הרקולס, "אחת ממשימותי היא להביא את התפוחים שמעניקים חיי נצח. זו משימה בלתי אפשרית! הספרידות איומות שומרות על עץ התפוחים, ודרקון…"
הרקולס התפלא לראות את אטלס פורץ בשאגת צחוק. השמיים רעדו על כתפיו העצומות.
"מה מצחיק?" נעלב הרקולס.
"ההספרידות הן הבנות שלי," ענה אטלס, "בחיי שאני קצת מתגעגע."
"הבנות שלך?" שאל הרקולס ומוחו החל לפעול. "יש לי הצעה מעניינת בשבילך."
"בבקשה, תציע, יש לי את כל הזמן שבעולם," אטלס כמעט משך בכתפיו אבל החליט שלא כדאי לעשות את זה.
"בטח אתה רוצה להוריד את המשא שעל כתפיך. אם תסכים לגנוב מגנה של הרה כמה תפוחים, אני אחזיק בשבילך את השמיים עד שתחזור."
אטלס היסס.
"עזוב," אמר הרקולס, "זאת משימה קשה אפילו לגיבור כמוך."
"משימה קשה?" כעס אטלס, "אני עושה את זה בקלות!"
הוא התגעגע למתוח את גופו, לרוץ, לבקר במקומות חדשים…
"בסדר," אמר לבסוף ובנשיפה חדה העביר את השמיים לכתפיו של הרקולס.
איזו הרגשה נפלאה זו היתה! אטלס נשא את רגליו החזקות ורץ במהירות לגן האושר של הרה.
"שלום בנותי היקרות!" הכריז כשהגיע לגן, וההספרידות התרחקו מעץ התפוחים והתרפקו על אביהן בחיבוק.
אחרי הפגישה המרגשת סיפר להן שהוא צריך לקטוף כמה תפוחים מהעץ. לא רק שהן לא הפריעו לו, הן גם הסיחו את דעתו של הדרקון לאדון ועד מהרה היו התפוחים בידיו של אטלס.
הוא נפרד מבנותיו וחזר להרקולס.
"כל הכבוד!" התפעל הגיבור הצעיר. "תן לי את התפוחים ואביא אותם למלך אוריסתאוס שהטיל עלי את המשימה."
אבל אטלס נהנה כל כך מקלות כתפיו הריקות.
"יש לי רעיון אחר," אמר, "אני אביא את התפוחים בעצמי למלך."
הרקולס הבין מיד שאטלס מתכוון להשאיר אותו עם השמיים על הכתפיים לנצח. למרות שהיה פזיז, הצליח לשלוט בעצמו ולא לענות מיד.
הוא חשב קצת ואז אמר: "בסדר גמור, ידידי הגיבור. אבל אני רוצה לסדר את הגלימה על הכתפיים כדי שאוכל להחזיק את השמיים בנוחות, אתה יכול להחזיק את השמיים לרגע עד שאתארגן?"
אטלס הניח את התפוחים על הקרקע ולקח את השמיים מידיו של הרקולס. אבל הרקולס לא עצר לסדר שום גלימה, הוא לקח את התפוחים וברח משם בלי להסתכל לאחור.
אז אם יש ימים שבהם אתם מרגישים שכל העולם מונח כבד על כתפיכם או שהשמיים נופלים עליכם, זיכרו את אטלס ואל תדאגו יותר מדי. הוא לא יתן לשמיים ליפול.
הי, אני רינת פרימו, סופרת ועורכת ספרי ילדים ונוער. אולי אתם מכירים חלק מהספרים שכתבתי: איה! אאוץ! אווה!, מכתב לביאליק,החבר הכי טוב שלי ועוד. ב-2021 הקמתי את הוצאת הספרים לילדות, ילדים ונוער ״המבוך״. אנ י שמחה להציע לכם כאן באתר סיפורים קצרים לגילאי הגן ובית ספר יסודי לקריאה חופשית וספרי ילדים מעולים לכל הגילים בחנות האתר.
2 תגובות
זה לא פייר מה שעשה הגיבור הראשון לגיבור השני . הוא היה גיבור לא אמיתי. זה סיפור לא חוקי!!
את צודקת! זה באמת לא פייר וגם קצת מעצבן מה שהרקולס עשה לאטלס. המיתולוגיה היוונית מלאה בסיפורי מזימות ועורמה כאלה. נכון שהם סיפורים גדולים מהחיים על גיבורי על ואלים אבל הם בעצם מספרים על האופי האנושי המורכב, ועל החיים של כולנו שלא תמיד הוגנים.