משימת הדרקון

כל הקטע בחופש הגדול זה שהוא חופש! לא צריך לעשות בו כלום!

זה מה שגילי אמרה כל הזמן.

כשביקשו ממנה לתת אוכל לארתור הכלב.

כשאמרו לה לפנות את הכלים שלה אחרי הארוחה.

לשים עין על אחיה הקטן.

להוריד את הזבל.

לסדר את החדר שלה.

מה לא ברור במילה ח-ו-פ-ש?

יום שני אחד אבא הגזים. הוא ביקש ממנה לקחת את ארתור לטיול בזמן שהוא מכין ארוחת בוקר!

וזאת למרות שהיא רצתה לצלם סרטון לרותם שהיתה בטיול באנגליה עם המשפחה שלה.

"אז תצלמי אחרי שתחזרי," אמר אבא והוכיח שוב שהוא לא מבין כלום.

גילי לקחה בכעס את הרצועה של ארתור, חיברה אותה בכעס אל הקולר שלו ויצאה בכעס מהבית. היא הספיקה לשמוע את איתמר מתחיל לבכות אחרי שטרקה את הדלת בעוצמה שהרעידה את כל הבניין.

שיבכה.

גם ארתור נראה קצת מבוהל כשיצאו לרחוב. גילי משכה אותו בחוסר סבלנות. היא תכננה טיול קצרצר בגינה שליד הבית ולחזור במהירות לחדר שלה ולמיטה שלה.

ארתור ניסה ללכת לכיוון השיחים, תמיד היו שם ריחות מעניינים, אבל גילי רצתה להישאר על השביל המרוצף. עוד מעט תגיע לקצה הגינה ואז תוכל להסתובב ולחזור הביתה.

ופתאום – – –

משהו חסם את השביל. משהו גדול, משהו עצום ומלחשש. משהו עם זנב וקשקשים.

גילי פסעה שלושה צעדים אחורה ונפלה על הישבן, ארתור יילל.

"ששששלום גילי," לחשש הדרקון. הקשקשים שלו זהרו בשמש הבוקר.

דרקון? בגינת סוקולוב?

גילי ניסתה לקום אבל נפלה שוב. יכול להיות שחשבה שחבל שלא לקחה את הטלפון איתה. אף אחד לא יאמין לה שראתה דרקון אם לא תצלם אותו. אבל יכול להיות שהיתה מפוחדת מכדי לחשוב על הטלפון שלה.

"מממ…מה אתה עושה כאן?" שאלה בקול רועד, "תן לי לעבור."

"בטח, ברורררר, מיד. אבל לפני שאתן לך לעבור תצטרכי לעשות את המשימה."

"משימה?" גילי הזעיפה פנים. היא שנאה משימות. "איזו משימה?"

"משימת הדרקון, כמובן."

יופי, עוד אחד שצריך ממנה משהו.

"ואז תיתן לי לעבור?"

הדרקון כשכש בזנב. זה לא היה חמוד כמו כשכוש הזנב של ארתור. זאת היתה תנועה גדולה ונחשית שפיתלה את הזנב על האדמה.

"אוקיי, מה המשימה?" שאלה גילי וליטפה את ארתור כדי להרגיע אותו.

"תססססתכלי בעצמך," אמר הדרקון ואז רבץ על השביל, הניח את סנטרו על האדמה ועצם את עיניו.

גילי כמעט התפוצצה מכעס. היא כבר הסכימה לעשות את המשימה! למה הוא לא יכול להגיד לה מה היא?

"נו מה?" קראה בקול.

הדרקון השמיע רעש מוזר מנחיריו. יכול להיות שהוא נוחר?

בפעם הראשונה הסתכלה סביבה על הגינה. השעה היתה מוקדמת בבוקר, עדיין לא שיא החום. בקצה הרחוק של הגינה עבד גנן. אולי משימת הדרקון קשורה אליו? גילי החליטה לשאול אותו אם הוא צריך עזרה. היא גררה איתה את ארתור שעדיין נראה מבוהל מהיצור הענק שפגשו.

"סליחה?" שאלה כשהגיעה לגנן, הוא גזם ענפים גבוהים מעץ דקל עם מכשיר מיוחד. הוא לא שמע אותה. גילי נופפה מול פניו והוא קפץ בבהלה ואז הוריד אזניות חוסמות רעשים מאזניו.

"אתה צריך עזרה במשהו?" שאלה.

הגנן נראה מופתע מאוד.

"ממש נחמד מצידך!" אמר. "אני עובד כאן כל הזמן ועוד לא שמעתי שמישהו מציע לעזור לי."

גילי קצת התביישה. היא לא רצתה להגיד לו שהסיבה היחידה שהציעה לו עזרה היתה בגלל הדרקון.

הגנן הושיט לה בקבוק ריק. "את מוכנה למלא אותו בברזיה?"

אוקיי, זאת לא היתה משימה נוראית. גילי התחילה ללכת לכיוון הברזיה. ארתור שמח שסוף סוף התקרבו לשיחים עם הריחות המעניינים. הוא עצר כל שתי שניות לרחרוחים. גילי התאפקה לא למשוך אותו.

אבל אז ארתור הסתובב במעגל קטן, בדק את האדמה וכנראה היה מרוצה מהתוצאה כי החליט שזה המקום הכי טוב להיות שירותים.

גילי שנאה לחכות שארתור יגמור לעשות את העניינים שלו. זה היה מביך. כשסוף סוף גמר היא חיפשה את השקית שבדרך כלל היתה קשורה לרצועה כדי לאסוף את הקקי, אבל אוי! היא לא היתה שם. גילי נאנחה והתחילה ללכת לכיוון המתקן עם השקיות. ארתור נראה שמח על הטיול המתארך.

כשהגיעו למתקן הוא היה ריק משקיות. גילי חבטה בזעם על עמוד המתקן ואז הסתכלה סביבה. שקית ניילון ריקה ריחפה על הדשא ברוח הקלה.

גילי התחילה לרדוף אחריה וארתור קיפץ לידה. הוא היה מרוצה מהמשחק! בזמן שרצו אחרי השקית, הבחינה גילי בכמה עטיפות ארטיקים וחטיפים על הדשא. היא הרימה אותם וזרקה לפח הקרוב. ואז הצליחה לתפוס את השקית וחזרה לשיחים לאסוף את מה שארתור השאיר אחריו.

קצת מגעיל, אבל אין מה לעשות.

גילי קשרה פעמיים את השקית וזרקה גם אותה לפח.

ואז נזכרה שנשלחה למשימה חשובה!

גילי וארתור הלכו לצד השני של הגינה לכיוון הברזיה. ארתור כבר התנשף בכבדות. הלשון שלו היתה משורבבת. כשגילי מילאה את הבקבוק הוא קפץ עם שתי הרגליים הקדמיות על הברזיה.

"מסכן, אתה צמא," אמרה גילי. ליד הברזיה היא ראתה כלי פלסטיק ריק. לרגע חשבה לזרוק אותו לפח, אבל אז עלה לה רעיון יותר טוב. היא מילאה אותו במים והניחה בחזרה על הריצפה. ארתור נראה שמח מאוד. הוא ליקק את כל המים בכלי, וכשגילי מילאה אותו שוב, הוא רוקן אותו בפעם השניה.

היה נחמד לראות את הכלב שלה כל כך שמח. בדרך כלל היא היתה שקועה בטלפון שלה כשהיתה חייבת לקחת אותו לטיול.

גילי הרימה מבט כדי לבדוק מה קורה עם הדרקון והבחינה בשלושה חתולים שהתחבאו מארתור בין שיחי הגינה.

בטח גם הם צמאים. היא מילאה את הכלי במים בפעם השלישית והשאירה אותו ליד הברזיה.

ואז הם הלכו ביחד לגנן ונתנו לו את בקבוק המים המלא.

"וואי," אמר הגנן כשהוא מנגב את המצח, "בדיוק בזמן, תודה!"

וסוף סוף הגיע הזמן לחזור לדרקון ולבקש ממנו שיתן להם לחזור הביתה.

פתאום הזנב של ארתור זינק למעלה והוא משך את הרצועה בפראות.

"גילי!" נשמע קול.

אבא נכנס לגינה עם העגלה של איתמר.

"איזה טיול ארוך! כבר דאגתי!" אמר אבא.

גילי משכה בכתפיה. "ארתור רצה להישאר קצת."

"לא חזרתם לארוחת הבוקר אז הבאתי אותה לכאן," אמר אבא. הוא נתן לגילי חצי פיתה עם חביתה וסלט. גם ארתור קיבל ביס.

אבא הציע שילכו לכיוון הנדנדות.

פתאום גילי נבהלה. הנדנדות היו בדיוק בכיוון של הדרקון! ואם הוא יפחיד את איתמר?

אבל כשהגיעו לשביל הוא היה פנוי לגמרי. ארתור עצר ורחרח בריכוז את המקום שעליו שכב הדרקון, אבל החיה העצומה נעלמה.

"מה קרה לו? מה הוא מריח?" שאל אבא.

גילי פתחה את פיה כדי לענות לו ואז סגרה אותו בחזרה. לא היה סיכוי שמישהו יאמין לה שפגשה דרקון בגינת סוקולוב וקיבלה ממנו משימה.

"יאללה, נלך לנדנדות," אמרה והתחילה לרוץ. ארתור רץ לידה בזנב מורם.

אבא עשה כאילו הוא מתניע את העגלה של איתמר – וורום… וורום – מה שתמיד הצחיק את אחיה הקטן, וכולם רצו אל הנדנדות.

עוד סיפורים לילדים >>>

על הסיפור

פנו אלי מכנס אייקון ושאלו אם יש לי הרצאה שארצה להעביר שם. אייקון הוא כנס פנטזיה ומדע בדיוני שנערך בתל-אביב בסוכות. מיד עלה לי רעיון לסדנה לילדות וילדים בשם "משימת הדרקון". סדנה שתשלב סיפור ומשימות דרקון שהקהל יצטרך לעשות כדי שגיבור הסיפור יוכל להמשיך בדרכו. תוך כדי העבודה על הסדנה נכתב הסיפור שלפניכם. אני עדיין לא יודעת אם תהיה סדנת "משימת הדרקון" באייקון. אם תהיה, היא תהיה מבוססת על סיפור אחר ואני מבטיחה להזמין אתכם. בכל מקרה, אני מעריצה נלהבת של דרקונים ושל החידות והמשימות שלהם.

הנה כמה משימות דרקון לחופש הגדול:

• עליך להשאיר מתנה קטנה לשכנים.
• עליך לגרום לתינוק/ת לצחוק.
• עליך להתקשר לחבר או חברה מהכיתה, מישהו שאת/ה לא בקשר יומיומי איתו או איתה ולהציע להיפגש.

עשיתם משימה? כתבו בתגובות 🧡