סוס במתנה

זהו סיפורה של מלחמת טרויה שהתחילה בשלוש אלות שרבו ביניהן מי יפה יותר והסתיימה אחרי עשר שנים בתחבולה המפורסמת ביותר במיתולוגיה: סוס טרויאני.

קשה להחליט איזה סיפור יותר טוב: איך התחילה מלחמת טרויה או איך היא הסתיימה.

ליתר ביטחון נספר את שניהם.

כל האלות, האלים, וגם בני תמותה חשובים הוזמנו לחתונה של פלאוס ותטיס. אמרנו כל האלות? טעינו. היתה אלה אחת שלא הוזמנה: אריס, אלת המריבות.

אבל מי שמנסה למנוע מריבה בכך שלא יזמין את אריס, גורם כמובן למריבה גדולה יותר.

למרות שלא הוזמנה, אריס הגיעה והביאה לחתונה מתנה מעניינת. תפוח שעליו כתוב: "ליפה מכולן". בין רגע התלקחה מריבת ענק בין הרה, אתנה ואפרודיטה למי מהן מגיע התפוח.

הן חיפשו אדם או אל להטיל עליו את המשימה האיומה לבחור ביניהן. כולם ניסו לברוח מהמטלה אבל הבחור המסכן שנבחר לבסוף היה פאריס, נסיך טרויה.

כל אחת מהאלות הבטיחה לו מתנה אם יבחר בה. הרה הבטיחה לו כוח, עושר ועוצמה לשלוט, אתנה הבטיחה לו חוכמה ויכולת צבאית, ורק אפרודיטה חייכה והבטיחה לו את ליבה של האישה הכי יפה בעולם.

פאריס לא יכול לסרב לזה ונתן את התפוח לאפרודיטה.

הפנים שהשיקו אלף ספינות

לא היתה שאלה מי האישה היפה ביותר בעולם. כולם ידעו שמדובר בהלנה. כבר בנערותה התחרו על ליבה נסיכים, גיבורים ומלכים. מספרים שהיתה כל כך יפה עד שאי אפשר היה לעמוד בפניה.

זה היה יכול להיות תחילתו של סיפור אהבה מפואר בין נסיך טרויה ליפה בנשים, אבל היתה בעיה קטנה. הלנה כבר היתה נשואה, ולא סתם נשואה. היא היתה אשתו של מנלאוס, מלך ספרטה ואחיו של אגממנון, המלך העליון של יוון כולה.

אבל פאריס לא נתן לזה לעצור אותו. הוא הגיע לספרטה כדי לדרוש את מה שהובטח לו על ידי אפרודיטה: את הלנה.

היוונים מספרים שפאריס חטף את הלנה בניגוד לרצונה, לקח אותה לספינתו והביא אותה לטרויה.

הטרויאנים מספרים שהלנה התאהבה בפאריס ברגע שראתה אותו וברחה איתו מרצונה.

אבל התוצאה היתה אחת: יוון כולה כעסה על הנסיך שלקח את המלכה והכריזה מלחמה על טרויה.

אחיו של מנלאוס גייס אלפי חיילים ולפחות אלף ספינות וכולם עשו את דרכם לטרויה כדי להילחם בה ולהחזיר את מלכתם. זאת הסיבה שעד היום מכנים את יופיה של הלנה בכינוי "הפנים שהשיקו אלף ספינות".

מלחמה!

במשך עשר שנים שלמות ניסו היוונים לפרוץ לטרויה ולא הצליחו למוטט את החומות. עשר שנים שבהם אף אחד לא מרוצה, מלבד אריס, אלת המריבות. זוכרים אותה?

הצבא היווני היה גדול מאוד ובו גיבורים מפורסמים אבל אודיסאוס עלה על כולם. הוא היה מלך איתקה ונחשב לגדול המצביאים של תקופתו. כשהתחילה המלחמה בטרויה עזב את אשתו ואת משפחתו והתייצב כדי לפקד על הצבא. מאז עברו עשר שנים והוא עדיין לא הצליח לנצח את טרויה.

אבל לא גיבור חכם כמו אודיסאוס יוותר. הוא הבין שאם לא הצליח לנצח את טרויה בעזרת כוח, אין ברירה אלא להשתמש במוח.

יום אחד נשמעו במחנה הצבא היווני קולות ניסור ודפיקות פטישים. לאט לאט הלך ונבנה פסל סוס עצום בגודלו עשוי מעץ.

כשנגמרה הבניה ראו שומרי החומה של טרויה מחזה מוזר: הצבא היווני נסוג לספינותיו ומול שער העיר הושאר פסל הסוס כמתנה לאנשי טרויה המנצחים.

החיילים תקעו בחצוצרות, אנשי טרויה היו המומים משמחה. סוף סוף המצור על טרויה הוסר! המלחמה נגמרה והם המנצחים!

בקול תרועה נפתח השער והסוס היפהפה, מתנת המפסידים, הוכנס אל העיר. כל אותו יום חגגו אנשי טרויה את נצחונם ההיסטורי. הם רקדו סביב הסוס, שרו שירים והשליכו עליו פרחים.

ואז הלכו לישון עייפים מחגיגות.

באמצע הלילה נשמע רשרוש מכיוון הפסל שנשאר בכיכר העיר הריקה. דלת סתרים נפתחה מבטן הסוס וממנה יצאו חיילים חמושים וביניהם אודיסאוס המצביא הגיבור והוגה הרעיון.

החיילים רצו אל שער העיר ופתחו אותו מבפנים. הצבא היווני שרק עשה עצמו נסוג, הסתער, נכנס אל טרויה וכבש אותה בלילה אחד.

הלנה הושבה אל מנלאוס והמלחמה הסתיימה בניצחון היוונים.

הסוף וההתחלה

זה היה סופה של מלחמת טרויה, אבל רק ההתחלה של סיפור מיתולוגי מפורסם אחר: שובו של אודיסאוס אחרי המלחמה לאיתקה ולאשתו פנלופי. המסע של אודיסאוס נמשך עשר שנים נוספות והוא כולל הרפתקאות מעבר לכל דמיון. למעשה, המסע של אודיסאוס היה כל כך מדהים שעד היום קוראים למסע ארוך ומלא הרפתקאות בשם "אודיסאה" על שם הגיבור.

עוד סיפורים לילדים וילדות >>>

הצצה אחת קטנה, סיפורה של פנדורה >>>

מגע הזהב של מידאס >>>

תינוק קטן וחצוף >>>

שלושה תפוחי זהב >>>

מי מחזיק את השמיים >>>