האסטרונאוט הראשון במאדים ואחותו

"אז אני אברח לחלל ובחיים לא תמצאו אותי!" צעק איתמר.

הוא היה כל-כך עצבני! והכל בגלל יסמין, אחותו הקטנה שהצליחה לפרק את דגם החללית שהוא בונה מלגו. ולא רק זה, ההורים שלו ישר לקחו את הצד שלה, אמרו לו לא לצעוק עליה ככה וכעסו עליו במקום עליה.

הוא עובד כבר כמעט שבוע על הדגם הזה, וזה לא דגם פשוט. הוא מתאים לילדים מגיל שמונה ומעלה ויש בו יותר מארבע-מאות חלקים! יסמין ניצלה את זה שהגיע מאוחר מבית הספר, נכנסה לחדר שלו והצליחה לפרק עבודה של יום שלם. ובמקום להגן על החללית שלו, ההורים נבהלו מזה שהיא אולי הכניסה חלק לפה ואמרו שהוא חייב לסגור את החדר שלו בפעם הבאה. איך אפשר להישאר בכדור הארץ בתנאים כאלה? עם אחות כזאת?

משלחת למאדים

כבר מגיל חמש איתמר יודע שהוא רוצה להיות אסטרונאוט. ולא, זה לא עבר לו כשהוא גדל. להיפך, הוא יכול עכשיו לקרוא מידע על חלליות ועל החלל והוא יודע שהאתגר הבא של האנושות הוא להגיע למאדים.

מדענים טוענים שבתוך 30 שנה יהיה אפשר לשלוח חלליות עם אסטרונאוטים למאדים. ומי יודע, אולי עד אז נוכל להקים התיישבות אמיתית על מאדים ולחיות שם. איתמר החליט שהוא יעשה הכל כדי להיות במשלחת הראשונה למאדים. בעוד 30 שנה הוא יהיה בדיוק בגיל המתאים.

אחרי ההתפרצות הראשונה שלו, הוא הקדיש את אחר הצהריים כדי לתקן את הנזק שעשתה יסמין. בארוחת הערב הוא הסביר להורים שלו שבעוד 30 שנה הוא בכלל לא יהיה פה, אז כבר לא אכפת לו מיסמין וגם לא מהם.

אימונים

למחרת כשחזר מבית הספר רצה להיסגר מיד בחדר שלו ולהמשיך בבניה, אבל היו לו שיעורי בית בחשבון. הוא התלבט מה יעשה קודם: ימשיך לבנות את הדגם וידחה את שיעורי הבית או יעשה שיעורי בית וידחה את הבניה? חשבון היה חשוב מאוד לילדים שרוצים להיות אסטרונאוטים. בזמן שחשב על זה, אבא חזר עם יסמין מהגן וביקש ממנו: "איתמר, לך לשחק עם יסמין בסלון חצי שעה, רק עד שאגמור להכין משהו דחוף לעבודה".

מההההה? זה כבר היה מעצבן ממש!

אבל לא היתה לו ברירה. הוא ישב על השטיח בסלון מול יסמין והוציא לה לשון. היא הוציאה לו לשון בחזרה ואמרה משהו בשפה הילדותית המעצבנת שלה. משהו כמו "באיו חבוו שיי מיני"

"אוף, תלמדי לדבר כבר," אמר וניסה לבנות משהו מעניין עם כפיסי העץ הילדותיים שלה, אבל בכל פעם שהגיע לקומה השלישית בבית שבנה, יסמין שלחה יד והרסה אותה בצחוק מתגלגל.

"אופאם! באיו אופאם!" הריעה יסמין.

ואז עלה לו רעיון. הוא ידע שחלק מההכשרה שמקבלים אסטרונאוטים היא למידת השפות של כל חברי הצוות שנוסעים איתם. המסע למאדים, למשל, יקח חודשים רבים וכל אסטרונאוט יצטרך לתקשר ולהסתדר עם חברותיו וחבריו למסע. הם יצטופפו במשך זמן רב במקום קטן יחסית ולכן האימונים כללו גם גיבוש חברתי. בכל הפירסומים של סוכנות החלל היה כתוב שגם אם אתה גאון בהנדסה, אי אפשר להתקבל לתכנית החלל בלי להסתדר עם אנשים. זו חובה!

"רוצה להיות בצוות שלי בחללית?" שאל את יסמין, "רוצה לעשות אימונים לקראת המשימה?"

"מיני חבווה!" אמרה יסמין.

איתמר לקח אותה לכסא המסתובב בפינת המחשב בסלון וסובב אותה במהירות, אבל בזהירות. תכנית האימונים צריכה להיות בטוחה. הוא סובב אותה כמו בקרוסלה עד שאמרה "די," וירדה מהכסא קצת מתנדנדת. לא נורא, ניסויים בחוסר שיווי משקל היו חלק מתכנית האימונים. אחר כך הוא התיישב על הכסא ויסמין סובבה אותו, אבל היא עשתה את זה לאט ובמאמץ. זה לא היה מאתגר במיוחד.

ואז הוא החליט כחלק מתכנית האימונים, ללמוד את השפה שלה. הוא ידע מה זה "באיו". זה השם שהיא נתנה לו אחרי שראתה את הסרט "ספר הג'ונגל". היא אהבה את הדוב באלו ולכן קראה כך לאיתמר, אבל עדיין לא ידעה להגיד את האות למ"ד, ולכן יצא לה "באיו".

"מיני" היה יסמין, קיצור של יסמיני. אבל מה זה "חבווה?"

"מיני חבווה?" שאל אותה.

"יו! חבווה!" ענתה לו.

"רעבה?" ניסה.

"גידה!" אמרה מיד והוא ניחש למה התכוונה.

"גלידה?" שאל, ובינתיים רץ לחדר שלו, הביא פנקס וכתב בו:

באיו – איתמר

מיני – יסמין

גידה – גלידה

חבווה

"אי אפשר עכשיו גלידה, אמא ואבא לא מרשים."

"מיני ווצה!"

ווצה? מאיפה זה הגיע? אבל אף אחד לא אמר שלימודי שפה הם קלים.

"ווצה גידה!" המשיכה יסמין.

"אה! רוצה?" הוא הבין פתאום.

"כה," אמרה בסיפוק.

אז אם הרי"ש הפכה אצלה לו"ו אז…

"יסמין חברה?" שאל בצהלה.

"מיני חבווה שיי באיו." אמרה יסמין והפעם איתמר הבין: "יסמין חברה של איתמר."

היא חיבקה אותו בידיים קצת דביקות והוא החזיר לה חיבוק.

"אני רואה שכיף לכם," נשמע פתאום קולו של אבא שהופיע בסלון, "אתה יכול ללכת לחדר שלך. אני עם יסמין."

"זה לא בדיוק עניין של כיף," ענה איתמר, "אנחנו עושים תכנית אימונים. ידעת שיסמין אומרת ו"ו במקום רי"ש?"

"ברור," אמר אבא, "זה מאוד נפוץ אצל ילדים בני שלוש, הכל בסדר. אבל איך זה שאתה לא ידעת?"

איתמר לא ענה. "טוב, אתה יכול ללכת להמשיך לעבוד. אנחנו מתאמנים למשלחת הראשונה למאדים," אמר לאבא.

"מעניין, ומה כוללים האימונים?" שאל אבא.

"עכשיו אנחנו צריכים לאכול אוכל מיוחד של חלליות," אמר איתמר.

"ומה אוכלים בחלליות?" שאל אבא.

איתמר לחש משהו ליסמין והיא ענתה במקומו: "גידה".

עוד סיפורים לילדים >>>