הקוסם מכיתה ד'

עומרי היה המום. זאת היתה הפעם הראשונה שראה הופעה של קוסם ועל הבמה קרו דברים פשוט לא הגיוניים! למשל, הקוסם "איתי המופלא" הזמין ילדה אחד מהקהל. הוא ביקש ממנה לבחור קלף ולהחזיר אותו לחפיסה. אחר כך הוא חיפש את הקלף בחפיסה ולא מצא אותו ובדיוק כשכולם כבר חשבו שהקסם נכשל, הוא הראה לקהל שהקלף תקוע בחץ על תקרת האולם.

אחר כך הוא קרא את המחשבות של עוד שני ילדים בקהל וידע איך קוראים לאמא שלהם ובאיזה בית ספר הם לומדים. בכל פעם שאיתי המופלא חיפש מתנדבים בקהל, עומרי קפץ ממקומו והצביע וצעק: "אני! אני!" אבל הקוסם לא בחר אותו עד סוף המופע. זה היה קצת מאכזב, אבל למרות זאת הוא חזר הביתה מוקסם ונשבע לעצמו שהוא עומד להיות הקוסם הכי טוב בעולם.

הדבר הראשון שעשה היה להמציא לעצמו שם במה. עומרי זה לא שם של קוסם, אבל "עומאר הגדול" הוא שם ממש מצוין. אחר כך ישב עומרי במשך אחר-צהריים שלם והכין הזמנות לכל חברי הכיתה שלו:

לכבוד כיתה ד'2

עומאר הגדול מזמין אתכם למופע הקסמים הגדול ביותר בכל הזמנים!

המופע יתקיים ביום חמישי בעוד שבועיים בכיתה בסוף יום הלימודים.

במופע: קריאת מחשבות! קסמי קלפים! זריזות ידיים!

מחיר כרטיס: עיפרון צבעוני או סוכריה על מקל.

אפשר לקנות כרטיסים אצל עומרי אוחנה.

למחרת חילק עומרי הזמנה לכל ילדה וילד בכיתה שלו. כולם אמרו: "וואו! מי זה ? דוד שלך?" וגם: "אני מתה על קסמים!" וגם: "איזה טעם אתה הכי אוהב בסוכריות?"

בסוף היום היו לעומרי עשרה עפרונות צבעוניים חדשים בקלמר ועוד שבע עשרה הבטחות לסוכריות על מקל. לא רע.

הדבר הבא שעשה הוא לארגן לעצמו חליפה להופעה. איתי המופלא לבש בהופעה שלו חליפה שחורה נהדרת עם דשים מנצנצים ועניבת פרפר אדומה. לעומרי לא היתה חליפה, כמובן, אז הוא ביקר בארון של אבא. הוא מצא ז'קט שחור שהיה קצת גדול עליו, אבל כשקיפל את השרוולים, זה לא היה כל-כך נורא. המכנסיים של אבא היו ממש גדולים מדי, אבל הוא החליט שמכנסי הטרנינג השחורים שלו יתאימו. הוא הצליח גם למצוא עניבה אדומה קצת מבריקה. אמנם לא עניבת פרפר, אבל גם עניבה רגילה תהיה חגיגית. והכי טוב: הוא מצא בארון של אבא כובע שחור. כשחבש אותו והביט במראה, הוא נראה לעצמו כמו קוסם אמיתי.

איך עושים קסמים

השלב הבא היה תכנון המופע. עומרי ישב מול שולחן הכתיבה שלו ותכנן הופעה שתדהים את בני הכיתה. הוא יפתח את ההופעה בכמה קסמי קלפים. הוא שמע פעם קוסם מפורסם מדבר בטלויזיה על איך מובילים אנשים לבחור את הקלף שאתה רוצה שיבחרו. עומרי רצה שהמתנדב שלו יבחר קלף 7 לב אדום. לכן הוא היה צריך שהספרה 7 תהיה בכל מיני מקומות על הבמה. לפי מה שהקוסם אמר, המתנדב לא ישים לב לזה, אבל המוח שלו יקלוט את זה באופן בלתי מודע ואז הוא יבחר בדיוק מה שעומרי ירצה שהוא יבחר. עומרי החליט לכתוב 7 לב על החולצה שלו ובעוד כמה מקומות בכיתה.

אחר-כך הוא יעשה כמה טריקים של קריאת מחשבות ולסיום, הוא יכופף כפית שהביא מהבית.

הוא דמיין את ה"וואו!" של החברים שלו ואת השאלות: "איך עשית את זה?", אבל הוא ידע שאסור לו לגלות. קוסמים אמיתיים אף פעם לא מגלים איך הם עושים את הקסמים שלהם. למחרת הוא קיבל תשע סוכריות על מקל מכל הסוגים ומכל הצבעים.

יום המופע

שבוע לפני היום הגדול כבר חמישה ילדים מכיתת אחרות שמעו על ההופעה של עומאר הגדול וביקשו מעומרי להיכנס גם. הקלמר שלו היה כבר מפוצץ בעפרונות צבעוניים והיתה לו בחילה מסוכריות על מקל, אז הוא ביקש דברים אחרים: חצי סנדוויץ' משאולי שהיה ידוע בכריכים הטעימים שלו, ציור מיאנה שידעה לצייר ממש יפה, ועוד כמה דברים קטנים.

יום לפני המופע הוא החביא קלף 7 לב מאחורי הלוח בכיתה. בבית הוא שמע את אמא שלו רוטנת "לאן נעלמו כל הכפיות?"  וקיווה שהיא לא תמצא את ערימת הכפיות שהתאמן לכופף במשך הימים האחרונים. אחרי ההופעה, הוא יישר אותן ויחזיר למגירת הסכו"ם.

בבוקר הוא התעורר מוקדם, הכניס את בגדי ההופעה שלו לשקית והלך לבית הספר עם פרפרים בבטן מרוב התרגשות.

כל שיעור עבר באיטיות מורטת עצבים. הוא לא הצליח להבין אפילו מילה אחת ממה שהמורה אמרה וגם לא לאכול את ארוחת העשר שלו. בהפסקה סיכם עם הילדים בכיתה שבסוף היום יצמידו את השולחנות לקירות ויסדרו את הכסאות בחצי מעגול.

"זה הולך להיות המופע הכי גדול שראיתם בחיים שלכם," הבטיח לכולם.

ההופעה

המון ילדים הצטופפו בכיתה. הם ישבו על הכסאות וגם על הריצפה. לחלק היה רק מקום עמידה. בהפסקה רץ עומרי לשירותים והחליף לבגדי ההופעה המהודרים שלו. הוא לא ידע איך בדיוק לקשור את העניבה, אבל גם אם היא היתה קצת עקומה, העניבה היתה מרשימה ובולטת. עכשיו הוא עמד מאחורי דלת הכיתה הסגורה. חבל שאין לו תזמורת שתבשר על כניסתו אל הבמה.

בסופו של דבר הוא פתח בתנופה את הדלת ורץ בידיים מונפות אל מרכז הכיתה.

"ברוכים הבאים להופעה של הקוסם המופלא, אמן החושים, האיש שידהים אתכם: עומאר הגדול!!!"

דממה. הילדים בהו בו בפה פעור.

ואז אמר עידן: "מה זה המעיל הזה?" וגל של צחוק התפוצץ ושטף את הכיתה.

עומר הרגיש את העלבון מטפס לו בגרון, אבל הוא היה באמצע הופעה. הוא לא יכול להפסיק עכשיו. אז הוא בלע את העלבון וביקש מתנדבת או מתנדב מהקהל. הוא קצת קיווה שגאיה תצביע ואז בטוח שהיה בוחר בה. אבל היא לא הצביעה, לכן בחר בדן שהוא ילד די שקט. הוא לא רצה שמישהו יהרוס לו את ההופעה..

דן "עלה לבמה", כלומר הגיע אליו ועומרי שלף את חפיסת הקלפים וניסה לפרוש אותה יפה, כמו מניפה, כמו שאיתי המופלא עשה. אבל נפלו לו די הרבה קלפים ועוד פעם הילדים צחקו.

הוא אסף אותם במהירות מהריצפה, נעמד מול דן, אמר "תבחר קלף, מה שאתה רוצה." וניסה להבליט את הציור של ה- 7 לב שהיה לו על החולצה. הוא גם הבליט קצת את הקלף מהחפיסה. אבל דן שלח יד לקצה האחר של הקלפים ורצה לשלוף נסיך עלה. עומרי הזיז מהר את הקלפים והצמיד ליד המושטת את הקלף 7 לב, אבל דן ניסה להזיז את היד כדי לבחור בקלף אחר. עומרי רמז לו על החולצה שלו עם הציור  לב7, הוא גם הצביע על הסיפרה 7 שהיתה על הלוח. כולם ראו מה הוא מנסה לעשות והתפוצצו מצחוק. אבל דן התעקש על הנסיך המטופש שלו וניסה לתפוס אותו. הוא הצליח לשלוף אותו מהחפיסה אבל עומרי תפס את הקלף מהצד השני, משך אותו וניסה להחזיר אותו לחפיסה. ובזמן שהם נאבקו על הקלף, נשמע הקול שעומרי ממש לא רצה לשמוע: במקום "וואו", הגיב הקהל שלו ברעמי צחוק. שאולי אפילו נשכב על הריצפה מרוב צחוק.

בסוף הוא פשוט שלף את ה7 לב מהחפיסה והושיט לדן.

"שבע לב!" הוא שאג עליו, "מה כל-כך קשה להבין?". כולם, כולל דן, התפרצו שוב בצחוק.

הוא שלח את דן בחזרה למקומו. בא לו לברוח מהבמה בבכי, אבל הוא לא יכול. הוא היה חייב להמשיך בהופעה, גם אם היא היתה כישלון מוחלט.

"ועכשיו נעבור לקריאת המחשבות!" הכריז, "הסודות הכי כמוסים שלכם בסכנה!"

הוא פנה לעופרי: "תחשוב על השם של אמא שלך הכי חזק שאתה יכול." עופרי עצם את עיניו בריכוז. עומרי עשה כמה תנועות סביב הראש שלו ואז הכריז: "קוראים לה…מששהו עם האות דל"ת…דורית…לא…אני יודע! דפנה!"

ואז עופרי אמר: "ברור שאתה יודע, אתמול היית אצלי. אני מכיר אותך מכיתה ג'. לאמא שלך קוראים רותי."

עומרי פנה למעין: "המקצוע שאת הכי אוהבת הוא מתמטיקה!" אבל מעין אמרה: "כולם יודעים את זה. אבל תנסה לנחש איך ההורים שלי החליטו לקרוא לאח שנולד לי שלשום. את זה אף אחד לא יודע."

עומרי התרכז עד שהפנים שלו נהיו אדומות. הוא זכר שאמא שלו קראה בעיתון שנועם הוא השם הכי נפוץ לבנים. זה יכול להציל לו את ההופעה. הוא אמר: "נועם!" כולם השתתקו כדי לשמוע אם צדק, אבל מעין אמרה: "בכלל נולדה לי אחות. קוראים לה תמר. רק רציתי לבדוק אם תדע."

ושוב כולם צחקו .

לא היתה ברירה, הוא המשיך למופע כיפוף הכפיות הגדול. התכנית היתה לרכז את תשומת ליבו של הקהל בכפית ואז להחליף אותה באחת הכפיות שהיו כבר מכופפות בכיס שלו. הוא שלף כפית ישרה, החזיק אותה ביד אחת ובשניה עשה כל מיני תנועות של קוסמים. שוב נשמעו צחוקים בכיתה. אבל אז הוא היה צריך להפסיק עם התנועות כדי להוציא את הכפית המכופפת מהכיס. ובדיוק כשניסה להניף את הכפית כדי שכולם יסתכלו עליה, הוא עשה תנועה לא נכונה וחמש כפיות מכופפות נפלו בקול צלצול על הריצפה.

החדר התפוצץ מרוב צחוק! הילדים החזיקו בבטן, ירדו להם דמעות צחוק, הם דפקו עם הרגל על הרצפה ומחאו כפיים.

עומרי נעמד מולם מובס ועצוב: "אני הייתי עומאר הגדול" אמר בשקט והתכוון לברוח מהכיתה ולהתחבא איפשהו כדי לבכות.

אבל אז עטף אותו רעם של מחיאות כפיים.

"הדרן!" צרח מישהו.

"עוד הפעם!" שאג מישהו אחר.

"כיפאק לעומאר הגדול!" צעקה גאיה.

עומאר הגדול

אחרי שבועיים כבר לא הצליח למצוא תירוץ. כולם התחננו שיעשה עוד הופעה. הם אמרו שקוסם מצחיק כמוהו הם לא ראו אף פעם. על השולחן שלו התחילו להופיע סוכריות על מקל ועפרונות צבעוניים עם פתקים: "אל תשכח לשמור לי מקום, דן" או: "משלמת על הכרטיס, עמליה." שני ילדים מכיתה ג' ביקשו שיופיע ביום ההולדת שלהם.

הוא עמד ליד הדלת הסגורה של הכיתה. הוא לבש את המעיל הגדול והפעם הוסיף לו גם מכנסיים גדולים של אבא שלו. עומרי פתח את הדלת ורעם של מחיאות כפיים התפוצץ באוזניו.

"ברוכים הבאים להופעה של עומאר הגדול!!!"

עוד סיפורים לילדים >>>